שגריר איטליה בישראל, ג'אנלואיג'י בנדטי, יזם את הקמתו של אוסף אמנות מודרנית במעונו הרשמי כדי להפגיש את אורחיו עם איטליה באמצעות האמנות. כעת נוספת לאוסף יצירה מרהיבה של לאו קונטיני.
לאו קונטיני, ששורשיו היו באיטליה והתגורר בישראל שנים רבות, נפטר זה לא כבר. הוא היה מהנדס גרעין בהשכלתו, אך הקדיש את כל-כולו לאמנות והותיר חותם בל-יימחה בתולדות האמנות האיטלקית והישראלית. הוא הציג את עבודותיו בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בכל העולם – תל אביב, סאו פאולו, פרארה, מילאנו, פריז. הוא היה אמן רבגוני, מומחה בשימוש במכחול אך גם מחדש חידושים בתחום חפצי היודאיקה, מבלי ליפול בפח הבנאליות. בסדרה "יודאיקה" תכנן צורות חדשות ומקוריות לחפצי פולחן יהודיים; בסדרה "אנאסקולטורה" ("פיסול-נגד") חקר את גבולות התפיסה, תוך שהוא מרחיב בכוח את גבולות הדו-ממד וחוקר ללא לאות את המרחב המצוי בין המציאות לבין אופן הצגתה.
היצירה “Op.16#7” משנת 1989, שבניו של האמן בחרו לתרום לאוסף בית השגריר, מתארת סביבה אינטימית – סטודיו של אמן. יד המחזיקה שלושה מכחולים נראית במרכז הקומפוזיציה, שבה מופיע גם בד תכול הנראה כאילו הוצב שם כדי להעלות על נס את אמנות ההצללה של קפלי הבד. הנושא, שהוא הצייר, והנשוא, שהוא החפץ המצויר, חופפים זה את זה במשחק אינטלקטואלי אופייני לקונטיני, שבו משתקפת גם להיטותו הבלתי נדלית כלפי דמות האדם והפרטים האנטומיים שלה, עם השראה שבאה לעתים קרובות מאמני הרנסנס האיטלקי האהובים כל כך. היצירה משקפת היטב את לאו קונטיני: המסתורין שבו, החקר הבלתי פוסק, הפרספקטיבות המוקצנות שלו והיכולת להציג על גבי הבד במשיחות מכחול עתירות מבע את כל העולם הפנימי שלו.
האוצר של אוסף של מעון שגריר איטליה בישראל הוא ארמאנו טדסקי, והיצירות הושאלו ע"י אמנים ומוסדות איטלקיים ידועים. במהלך ארבע השנים האחרונות הועשר האוסף בתרומות של כמה אמנים ישראליים בני זמננו.
